הפועל ירושלים נגד מכבי תל-אביב. שתי הקבוצות הגדולות של הכדורסל הישראלי כבר שנים רבות, אשר גם חולקות ביניהן את 9 התארים האחרונים שחולקו כאן בארץ ושמטו רק 4 מתוך 38 התארים האחרונים שחולקו (אליפות של חיפה ב-2013 ושל ראשל"צ ב-2016, גביע של חולון ב-2018 וגביע ווינר של ראשל"צ ב-2019).

הפעם, המומנטום נמצא בצד של הפועל שהגיעו עם מאזן ביתי מושלם של 6- 0, עם רצף של 6 ניצחונות בכל המסגרות, 5 מתוכם בליגה, ובאופן כללי, מאזן 9- 1 מאז שיותם הלפרין החליף על הקווים את אורן עמיאל שפוטר, כולל מאזן 7- 1 בליגה שהעלה את הירושלמים למקום הראשון בטבלה, עם יתרון של שני המשחקים על המקום השני ומטה.

בצד השני, מכבי הגיעו למשחק הזה עם רצף של 8 הפסדים באירופה, שווה לארוך ביותר שלהם בכל הזמנים, יחד עם מאזן 2- 3 במשחקי חוץ בליגה ו-2 הפסדים ב-4 משחקי הליגה האחרונים. שגם הניצחונות בליגה בתקופה המדוברת היו בהארכה בכפר בלום ומינימלי בבית על הפועל באר-שבע, וזה עוד בלי להזכיר את ההפסד הדרמטי בדרבי הביתי לפני שבוע, הפסד הבית הראשון של מכבי לקבוצה ישראלית מאז ינואר 2021.

בנוסף לכך, כבר תקופה שמכבי מנצלת כל הזדמנות כדי להודיע שהיא מחפשת חיזוק, ואחרי ההפסד האחרון למונאקו יצאה ההנהלה בהודעה, חריגה מעט, המביעה אמון במאמן יאניס ספרופולוס. בקיצור – הפועל במומנטום טוב מאוד, מכבי במומנטום רע מאוד, ואם מסתכלים על הנתונים היבשים יש להפועל יתרון. אבל, ספרופולוס מחזיק במאזן 8- 3 כמאמן מכבי נגד ירושלים בליגה (9- 5 בכל המסגרות הרשמיות), ובאופן כללי, קשה להמר נגד מכבי בליגה המקומית.

1/1/2022 – מוצש"ק אור לכ"ט בטבת – יצאתי לכיוון היכל פיס ארנה בירושלים כשעה לאחר צאת השבת (ותודה על הטרמפ!) ושעה לפני המשחק כבר מצאתי את עצמי במקומי בשורה הראשונה צופה בשחקנים שכבר התחילו להתחמם ובאוהדים של שתי הקבוצות שהחלו אט אט להתמקם ביציעים.

התחלתי את החימום בניסיון להתמקד בשחקנים של מכבי, ובהמשך התמקדתי בין השאר בהזדמנות הראשונה שקיבלתי לראות מקרוב בחירה ראשונה בדראפט, וכנראה גם האחרונה בזמן הקרוב. בנט בילה על הפרקט בעיקר בחימום, אז הוא בעיקר זרק שלשות, כאשר במשחק עצמו הוא השתתף ב-4:53 דקות, האחרונות שלו במדי הפועל ירושלים ממנה הוא שוחרר למחרת המשחק.

בערך 10 דקות לפני תחילת המשחק מתחילה הצגת השחקנים ואני שם לב שהכרוז מדגיש את השם של ווילבקין קצת יותר כדי לאפשר לאוהדים להגיב בהתאם, כלומר להגביר את שריקות הבוז. אחרי זה כמובן השחקנים של הקבוצה הביתית, שם בולט בעידוד נועם דוברת שהספיק לשחק במדי מכבי ראשל"צ נגד גליל-עליון ביום חמישי, שם הוא קלע 14 נקודות, לפני שעבר רשמית להפועל ירושלים.

אחרי דקה לזכרו של אלון בקל, שבאותו יום בדיוק מלאו 6 שנים להירצחו, החלו הקבוצות בהכנה האחרונה לקראת המשחק כשאיתי שגב מכין את עצמו למאבק עם זיזיץ' בצבע בתור הסנטר היחיד בסגל, אחרי שת'ון מייקר שוחרר לפני כשלושה שבועות והסנטר החדש, ג'ון אגבונו, עדיין לא בסגל מסיבות טכניות. בריימו יקבל הרבה דקות בעמדה 5, ויהיה מעניין לראות איך הוא מתמודד עם זיזיץ'.

הפועל ירושלים – מכבי תל אביב:

המשחק נפתח עם חטיפה של בלייזר שאולי העידה על רצון של מכבי להגנה אגרסיבית, אבל אובאסוהן עלה ראשון על הלוח עם שלשה. וויליאמס ענה בשלשה משלו ושגב הגיב עם מהלך של סל ועבירה, כשאחרי סל נוסף של וויליאמס הגיעה שלשה של אדאמס וזה כבר 9- 5 לקבוצה הביתית. 8 נקודות של בלייזר הובילו ריצת 10- 2 של מכבי ויתרון 4 שלהם, כשזיזיץ' מנצל את הכניסה של בריימו במקום שגב כדי להשלים את הריצה המדוברת.

מכבי הצליחו לקלוע די בקלות בצבע לאורך הרבע הראשון, מה שבא לידי ביטוי ב-6/7 מהטווח הזה לאורך הרבע, ויחד עם העובדה ששתי הקבוצות קלעו ב-3/6 ל-3 לאורך הרבע, מכבי זכו ביתרון 26- 20 בסיום הרבע, כשבלייזר סיים אותו עם 11 נקודות, וחוץ ממנו רק וויליאמס (7), זיזיץ' (4) ויפתח זיו (4) קלעו עבור האלופה. בצד השני, אובאסוהן (6), אדאמס (5) ושגב (5) בלטו, כשגם וורקמן ובריימו עלו על הלוח עם 2 נקודות לכל אחד.

זיו פתח את הרבע השני בחדירה שזיכתה את מכבי ביתרון שיא של 8, אבל דוברת הגיב בשלשת בכורה באדום הירושלמי ואדאמס צימק ל-3, מה שגרם לספרופולוס לקחת פסק זמן, הראשון לערב זה. מכבי חזרו עם מסירה של קלויארו לידיים של בנט, אבל דוברת החטיא את ההזדמנות להשוות, ובמהלך הבא הכדור היה בידיים של ווילבקין שהתכבד בנקודות ראשונות בחדירה משלו. אדאמס מצא את בריימו ל-2, אבל ג'ייק כהן הגיב בשני סלים ששלחו את הלפרין לקחת פסק זמן.

סל נוסף של ג'ייק קבע יתרון שיא של 9, שיא שנשמר לאורך כל הערב, אבל העביר את שתי הקבוצות למוד שלשות. ההבדל היה שבריימו ואובאסוהן דייקו ואילו ווילבקין וזיו החטיאו, ועבירה של סקוטי על ניסיון מבחוץ של אדם אריאל אפשרה לו לקבוע שוויון 36 אחרי ריצת 9- 0. ג'ונדי הגיב בשלשה, אבל אריאל קבע שוב שוויון מחוץ לקשת, ואחרי כמה החטאות הגיע אדאמס שהלך לקו והביא לירושלמים יתרון ראשון מאז דקות הפתיחה.

זיזיץ' קבע שוויון עם 2 כדורים מדויקים מהקו, ואחר כך הגיע סל נוסף שלו ושלשה של דיברתולומאו שהעלו את מכבי ליתרון 46- 41, אבל המחצית נסגרה בניחוח ירושלמי. אדאמס שם שני סלים בדקה האחרונה של המחצית, והשני מביניהם נענה בפסק זמן של ספרופולוס, פחות משנייה למחצית. מכבי אפילו לא ניסו לזרוק, מה שמעלה את השאלה – למה היה צורך בפסק זמן (אם כי, כנראה חשבו שיהיה יותר זמן כשפסק הזמן נלקח).

מחצית – 46- 45 למכבי ת"א במשחק קצבי ומהנה. אצל האורחים, בלייזר עדיין מוביל עם ה-11 מהרבע הראשון בשלב זה, זיזיץ' עם 8, וויליאמס עם 7, הישראלים האחרים – דיברתולומאו, זיו וג'ייק – עם 6 נקודות כל אחד, וסקוטי עם 2, כשקלויארו מקבל את הדקות הרגילות בלי לזרוק לסל וסורקין עלה לכמה שניות, וכנראה עדיין לא ב-100% כשירות.

בצד הביתי, אדאמס עם 13 נקודות, אובאסוהן עם 9, בריימו עם 7, אריאל עם 6, שגב עם 5, דוברת עם 3 והאחרון ברשימת הקלעים הוא וורקמן עם 2. בנט בילה על הפרקט כמה דקות והיה למל"ם (לא מועיל לא מזיק) עם 2 ריבאונדים, חטיפה וכמה דקות שוטטות על הפרקט בצד ההתקפי, כשעמית גרשון הספיק להחטיא שלשה אחת וקייזר כפליים.

כמה נתונים מעניינים במחצית הראשונה – 8 מתוך 10 השחקנים שפתחו בחמישיות עם פלוס-מינוס חיובי בשלב הזה של המשחק (ווילבקין של מכבי עם 0 וגייטס של הפועל עם פלוס-מינוס שלילי). מכבי עמדו על 5/12 לשלוש לעומת 7/13 של הפועל, אך ל-2 נקודות הצהובים עמדו על 12/14 לעומת 8/13 של האדומים, ומקו העונשין שתי הקבוצות היו מושלמות בשלב הזה – הביתיים עם 8 והאורחים עם 7.

הרבע השלישי נפתח בהחטאות ואיבודים, כולל החטאת הטבעה של עוז בלייזר, ואובאסוהן החזיר להפועל את היתרון. אוונס את וויליאמס הגיבו בשלשות שהעניקו למכבי יתרון 5, אבל אדאמס קלע 5 רצופות והשווה. זיזיץ' סיים מהלך 3 נקודות כדי להחזיר את היתרון לאורחים, אבל סל של בריימו ושלשה של אדאמס הפכו את התוצאה.

דיברתולומאו הגיב בשלשה השלישית שלו במשחק ואובאסוהן החטיא פעמיים מהעונשין, שתי ההחטאות הראשונות במשחק, אבל בריימו ניצל איבוד של קלויארו כדי לקלוע 2 ולהחזיר את היתרון לירושלים. בתוך הדקה האחרונה של הרבע השלישי, ווילבקין הצליח סוף סוף למצוא את עצמו במצב נוח מחוץ לקשת ודייק, ואת הרבע חתם ג'ייק כהן עם 2 קליעות עונשין שקבעו 63- 59 למכבי לקראת הרבע האחרון.

3 הדקות שפתחו את הרבע האחרון היו חגיגה ירושלמית. 2 שלשות של אדם אריאל, אחת של אובאסוהן ועוד סל של אדאמס קבעו ריצת 11- 0 של מוליכת הליגה ויתרון שיא שלהם – 70- 63. בצד השני, מכבי החטיאו 2 שלשות ו-4 זריקות ל-2 נקודות, אחרי 14/18 ל-2 ב-3 הרבעים הראשונים (6/7 בכל אחד מ-2 הראשונים ו-2/4 בשלישי) כשבשלב הזה הפועל עם 12/21 יוצא דופן מחוץ לקשת.

אחרי פסק זמן של מכבי, שהיה כבר השני ברבע, וויליאמס תפר שלשה והחזיר קצת צבע ללחיי האוהדים וזיזיץ' המשיך במשחק המצוין שלו וקלע פעמיים מהקו. 5 דקות לסיום, זיזיץ' יצא לשמור על אובאסוהן ונחת לא טוב בניסיון החסימה, מה שאפשר לבריימו לקלוע את הריבאונד ואילץ את ספרופולוס להחזיר את ג'ייק כהן במקום הגבוה הקרואטי.

ג'ונדי הגיב בשלשה שצמצמה לנקודה את ההפרש והוסיף עוד ליי-אפ כדי להעלות את מאזנו האישי ל-14, מקום ראשון מבין שחקני מכבי בשלב הזה, ואת מכבי ליתרון 73- 72, מה שגרר פסק זמן של הלפרין. ירושלים הלכו דווקא לקייזר שאמר תודה ורשם את הנקודות הראשונות שלו עם מהלך של סל ועבירה. בצד השני, וויליאמס הצליח לקלוע אחרי כמה ריבאונדים בהתקפה וקבע שוויון 75, ואנחנו נרד פסקה.

ג'יילן אדאמס הוזכר כאן לא מעט, ולא בכדי, כי השלשה הבאה שלו קבעה 78- 75 לירושלים, ואותו העלתה כבר ל-26 נקודות. ג'ונדי החטיא בצד אחד ואובאסוהן בצד השני, והפעם קינן אוונס לקח על עצמו והשיג מהלך של סל ועבירה שקבע שוויון 78. אדם אריאל החטיא שלשה בצד אחד, וקיבל את דריק וויליאמס בצד השני, במה שהסתיים בסל היתרון של מכבי, דקה ורבע לסיום.

אובאסוהן החטיא שוב בצד אחד, ווילבקין החטיא שוב בצד השני, והכדור הלך למצטיין של ירושלים, אדאמס. מולו עמד המצטיין של מכבי, דריק וויליאמס, ובמקרה הזה ההגנה ניצחה עם חסימה נהדרת של הבחירה השנייה בדראפט 2011, והכדור עבר למכבי. ג'ייק כהן נשלח אל הקו, ואחרי שהכדור הראשון נכנס והעלה את מכבי ליתרון 3, החלטתי לצלם את הזריקה השנייה.

ירושלים לקחו פסק זמן וניסו לייצר שלשה מהירה, אבל אחרי המהלך שתראו בסרטון הבא, ג'ייק כהן נשלח שוב לקו, דייק את הכדור הראשון, החטיא את השני כדי להרוס למכבי 100% מקו העונשין, ובסיום התוצאה הייתה 83- 78 למכבי תל-אביב על הפועל ירושלים.

את המנצחים הוביל דריק וויליאמס עם 17 נקודות, 4 ריבאונדים, 2 חטיפות וחסימה אחת קריטית, דיברתולומאו קלע 14 בעזרת 4/7 לשלוש, זיזיץ' קלע 13 ב-100% (4/4 ל-2 ו-5/5 מהעונשין), ג'ייק קלע 11 עם 4 ריבאונדים ב-14 דקות, בלייזר קלע גם הוא 11, כולן ברבע הראשון, יפתח זיו קלע 6 ב-2/7 מהשדה, אוונס קלע 6 ב-2/7 מהשדה, אך הוסיף 8 אסיסטים ללא איבודים, ווילבקין קלע 5 ב-2/9 מהשדה, ואילו קלויארו וסורקין לא קלעו.

בצד של הפועל ירושלים, ג'יילן אדאמס קלע 26 ב-10/14 מהשדה ו-4/5 לשלוש, יחד עם 4 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, אובאסוהן קלע 14 ב-5/11 מהשדה ו-4/6 לשלוש, בריימו קלע 13 עם 10 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, אריאל קלע 12 ב-3/7 לשלוש, שגב קלע 5 ברבע הראשון, דוברת וגייטס קלע 3 כל אחד, וורקמן קלע 2 ובנט בילה קצת פחות מ-5 דקות על הפרקט ולא זרק לסל.

עם תום המשחק, בזמן ששני הקהלים מעודדים את שחקניהם והשחקנים הולכים להודות לאוהדים, אנשי התחזוקה והתקשורת מתחילים לארגן את עמדת הראיונות על הפרקט – זו שבה מתראיין השחקן המצטיין באמצע המגרש, וזו ליד הסל בה יראיינו את המאמנים אחרי זה. דריק וויליאמס זכה בכבוד של השחקן המצטיין, ואפשר לראות את בלייזר וזיו מסתודדים מאחוריו בזמן ההכנה לריאיון.

אחרי שהמשחק נגמר כבר יותר קל לי להסתובב על הפרקט, או לפחות לצד הפרקט, מה שמאפשר לי לתפוס זווית טובה יותר לראיונות הבאים שמתקיימים מתחת לסל שישבתי בסמוך אליו. קודם מגיע ספרופולוס שהיה ניתן לראות עליו שהמשחק היה חשוב לו, גם למי שהתמקד בצילום תמונות אחרות בסיום המשחק ופספס את החיבוקים שלו על הספסל עם שריקת הסיום, כמוני למשל.

אחרי ספרופולוס הגיעו הנציגים של הפועל להתראיין, קודם אדם אריאל ואחרי זה הלפרין, והעמדה שלי כצלם המשיכה להשתפר, כאשר את תוצאות התהליך תוכלו לראות בתמונות הבאות אותן צילמתי מזווית טובה יותר, גם אם הצלם עדיין רחוק מלהיות מקצועי.

אחרי זה כולם נכנסים פנימה אל המשרדים וחדרי ההלבשה, ואני עומד ממש ליד הכניסה וזוכה לראות כמה מהרגעים היפים של הספורט. אדם אריאל זוכה לתשואות מכמה אוהדים שנשארו אחרי המשחק ומשוחח איתם מעט, ואחרי זה הלפרין נעצר לסלפי עם אוהד. השחקנים כבר בחדרי ההלבשה ואני מצטרף אל הכתבים האחרים שכבר נמצאים רובם בחדר של מסיבות העיתונאים.

הראשון שמגיע לדבר הוא הלפרין שמנסה לגשר בין האכזבה מהתוצאה הסופית של המשחק ובין היכולת הטובה לפרקים והמומנטום החיובי של הפועל ירושלים מאז שהוא ירד לקווים, כשהוא מנסה בעיקר לקחת את המשחק בפרופורציות. אחרי כמה שאלות נדמה היה לו שהוא יכול ללכת, אבל אז דיוויד בסן, מנהל הקבוצה של הפועל, שם לב לכך שיש עוד יד אחת מורמת ונותן לי את רשות הדיבור (אם אתה קורא את זה במקרה – תודה!).

שאלתי את הלפרין על התחושות שלו בתור מי ששיחק בעבר בשתי הקבוצות האלה, והפעם עמד על הקווים לראשונה במשחק הגדול ביותר שיש בכדורסל הישראלי. הלפרין דיבר קודם כל על האווירה המצוינת שהייתה, על המשחק הטוב שהיה שכולם נהנו ממנו, גם אם המפסידים נהנו קצת פחות והמנצחים קצת יותר, ועל כך שהוא חלק מהפועל ירושלים כבר תקופה ארוכה. כשחקן, מנהל מקצועי ועכשיו גם מאמן.

הוא המשיך להכניס את ההפסד לפרופורציות והזכיר שהוא פגש בבוקר המשחק את אביו של אלון בקל ז"ל, שביום המשחק מלאו בדיוק 6 שנים להירצחו בפיגוע. הלפרין הוסיף שמבחינתו, העובדה שאביו של בקל ממשיך לשבת ביציע וזה שחשוב לו להיות שם, שווה הרבה יותר מעוד משחק כדורסל.

אחרי הלפרין, הגיעו נציגי מכבי, בלייזר וספרופולוס, לדבר במסיבה. בלייזר אמר שעמי ביטון סיפר להם משהו בחדר ההלבשה שנתן להם מוטיבציה, וכמובן סירב לספר מה בדיוק נאמר שם. כמה כתבים ניסו מספרופולוס משהו על דמעות שהיו לו בעיניים בסוף המשחק, אך הוא הצליח להתחמק מזה באלגנטיות, אם כי הודה שזה היה ניצחון אמוציונלי מבחינתו. מסיבת העיתונאים הסתיימה כשיאניס חותם במילים "שבוע טוב" בעברית, ואני הסתובבתי עוד קצת באיזור לפני שיצאתי אל הקור הירושלמי של ינואר.